ההתמודדות עם אלימות הינה נושא שזכה למגוון עצום של התיחסויות. ‘מודל הקווים האדומים‘ נבנה על ידי במועצה אזורית גליל תחתון והתקיים בפועל בבית הספר השש שנתי ‘כדורי‘. המודל פותח בשיתוף פעולה עם חברי השרות הפסיכולוגי, מנהלת, הנהלה ואנשי חינוך רבים, הוא מודל מערכתי. במודל זה ההתיחסות היא לתהליך ארגוני שעושה המערכת הבית ספרית להגדרת "קווים אדומים" ולאבחנה מהותית בין בטחון ותחושת הבטחון של התלמיד, לבין כל נושא משמעותי אחר בבית הספר. המודל שפורסם בפסיכואקטואליה והוצג בשרותים פסיכולוגיים, למנהלי פנימיות ובבתי ספר. מדובר בתהליך ארגוני ומערכי שמוביל פסיכולוג שפ"י או היעוץ בשיתוף עם ההנהלה ויוצר מסורת ארגונית שמקיימת ושומרת על תחושת מוגנות טובה יותר בקרב התלמידים וא.נשי הצוות החינוכי ומשפע לחיוב על האווירה הבית ספרית בכלל.
המאמר ‘שנתיים למלחמת לבנון השניה‘ מתאר פרויקט טיפולי רחב היקף, בילדים הסובלים מחרדות בחיפה. טיפול רגשי בילדים מתוך גישה קהילתית. מתואר פרוייקט רב היקף של המכון ליעוץ ולטיפול רגשי במרכז הקליני בניהולה של ד"ר רבקה יהב באוניברסיטת חיפה. המרכז, יחד עם גופים נוספים, קלט משפחות וילדים, שחודשיים לאחר המלחמה סבלו מחרדות (ותופעות נוספות) שנבעו מהשפעת המלחמה. הפרוייקט עבד בשיתוף עם יועצות ופסיכולוגים בחיפה ונתן מענה טיפולי קליני הן בקליניקה באוניברסיטה והם בקהילה עצמה. הפרויקט הוצג בימי עיון וכן פורסם בפסיכואקטואליה בגיליון יולי 2008
פרק בספר רב-תרבותיות דרך חיים, ספר הניסוי של בית הספר החקלאי השש-שנתי ‘כדורי‘. פרוייקט אותו ליויתי כיועץ אקדמי. את הפרק הזה בספר הניסוי, כתבתי מתוך ניסיוני לגבש הבנה כיצד אפשר להצליח ביצירת שינוי בר קיימא בארגון מורכב ורב ממדי כמו בית ספר על יסודי על אזורי גדול. בפרק אני מתיחס בעיקר לשלושה מימדים: חזון ההנהלה, הובלת שינוי ארגוני בו לוקח חלק צוות ויצירת מסורת ארגונית. ניסיון ללמוד וליצור הבנה מתוך ניסיון מוצלח לאורך שנים.
ישובים קהילתיים, קיבוצים ושכונות עוברים שינויים דמוגרפיים מהירים. השינוי מביא אוכלוסיה חדשה ומגוונת לפתחי אזור מגורים ואת ההורים לגן הילדים. במאמר מוצגת הסתכלות על תהליכים שארעו בישובים בהם לא נערכו ברמה קהילתית לשינוי המהיר. השינוי גרם ללחץ של הורים שהתבטא באי שקט רב בגן הילדים. אי שקט זה הוביל להחלפת ("עריפת") הגננת או הצוות כדרך לביטוי של דינמיקה קבוצתית ולחצים. מוצעת דרך של הקהילה להובלה של השינוי בדרך בונה יותר. מאמר זה פורסם ב‘הד הגן‘ בדצמבר 2009 וזכה ללא מעט תגובות הזדהות מצד גננות.
מה בין נגיעה של סקרנות לנגיעה אסורה? היכן הגבול ומתי בגן ילדים נכון להתערב ובאיזה אופן? במאמר ניסיון לאבחנה בין נגיעות התפתחותיות ונורמטיביות לבין נגיעות אסורות. מורחבת ההתיחסות להתמודדות אפשרית מערכתית ופרטנית עם אירועים אלו בגן הילדים. המאמר בשלבי פרסום בהד הגן‘. עם פרסומו יופיע גם באתר
כאשר בגן הילדים ישנם ילדים הסובלים מבעיות התפתחותיות או התנהגותיות שונות, הגננת זקוקה לקשר של ברית עם הורי הילד בכדי לסייע לו בצורה מיטבית. ילד שיש לו קושי משמעותי יהיה ילד שקשה לו ואתו. עבור הגננת ניהול ההתנהלות אתו היא אתגר מקצועי משמעותי ומרכזי. במצגת זו, המבוססת על הרצאה שהועברה לגננות בכנס מחוזי, ניסיון לחלק לקטגוריות סוגי קשיים אצל ילדים בגן ואחר להציע מודל עבודה לגננת, אתו ודרכו היא יכולה לגייס הורים לעבודה משותפת